ב-1920 עם תום המלחמה חזרה המשפחה לארץ. פה נולדו שתי בנותיו נעמי וחיה. בק החל לעבוד בירושלים כסייד וכצייר בבתי יהודים וערבים, לאחר תקופה קצרה פתח בית מלאכה של שלטים בשכונת גאולה ברח' מלכי ישראל.

בתקופת המנדט הבריטי בשנים 1948-1920 עסק יצחק בק בציור של קירות בתים ושלטים לחנויות, במיוחד התפרסם כצייר של בתי הכנסת בירושלים. הוא תיקן וחידש את ציורי הקיר ב"תפארת ישראל" ואת ציורי בית הכנסת החורבה. עבודה חשובה נוספת שקיבל הייתה תיקון וחידוש ציורי הקיר ב"ארמון למשיח" בשכונת הבוכרים שציירו שמואל מלניק וחבריו בשנת 1913, כיום זהו בית חנה. בק לימד והעסיק פועלים רבים במלאכת הצביעה והציור ובזמנים טובים עבדו אצלו 40 עובדים. בשנת 1930 נסתיימה בנייתו של מלון המלך דוד, זאב רבן ומאיר גור אריה שעסקו בתכנון ובעיצוב בתים הציעו ליצחק בק ולחברו הצייר משה קיטש לצייר את ציורי הקיר והתקרה במלון ואף חתמו אתם על חוזה עבודה. לבסוף מסר האדריכל סטרום את עבודת הציור למשפחת הציירים הולצמן מת"א.

לאחר קום המדינה ונפילת העיר העתיקה הורסים הירדנים את בתי הכנסת שבהם צייר בק; 'תפארת ישראל, 'חורבה' ואחרים.

הציורים בישיבה הגדולה

בשנת תש"ט – 1950 קיבל בק את העבודה הגדולה ביותר שלו – ציור קיר ותקרה בישיבה הגדולה במאה שערים. העבודה מומנה בידי תורמים מברוקלין. בעבודה זו השקיע בק את כל מרצו והידע שלו וצייר בכשרון רב 'מעשה מרכבה' ענק הכולל את נופי המקומות הקדושים בארץ ישראל, ציורי 12 השבטים, ציורי חיות מהתנ"ך, חודשי השנה וסמלי המזלות, כל אלו מוקפים ומשולבים באורנמנטים גיאומטרים ופרחוניים בשלל צבעים, את העמודים הוא צבע בצבע דמוי שיש אפור לבן. העבודה ארכה כשנה ובק מבצע את עבודת הציורים בהיקף גדול יותר מהתכנון המקורי ומהתקציב שנקבע.

סוף דבר

עם תום העבודה בישיבה הגדולה הפסיק בק לצייר בבתים, אבל הוא המשיך לעבוד בציור שלטים, תעודות כבוד, 'מזרחים' ושלטי זיכרון לחיי עולם בבתי כנסת, הוא אייר וצייר עבור הוצאות של ספרי קודש כגון: מגילת אסתר וחוברת 'המשכן וכליו'. כאשר היה לו זמן פנוי הוא צייר להנאתו על נייר ובד ציורים מסיפורי התנ"ך והמקומות הקדושים.

בשנת 1961 הוא הפיק יחד עם הוצאת יובב 'אלבום היסטורי' הכולל 18 מציוריו של 'המקומות המקודשים והעתיקים ביותר בתולדות ישראל'.
בנוסף הוציא לאור בק הדפסות של ציוריו על פלקטים, ציורי מזרח וקישוטים לסוכות. ציוריו הרבים נפוצו בארץ ובעולם היהודי בחו"ל כתדפיסים של קישוטי נוי, גלויות 'שנות טובות' ו'מזרחים', מבלי שהוא זכה לזכויות יוצרים על יצירותיו.
בק היה פעיל בהתנדבות שנים רבות בחברת קדישא בירושלים ועסק תמיד בצרכי ציבור ומתן צדקה, חמישים שנים התפלל במניין קבוע בבתי הורנשטיין ובמסגרת זו ואחרות הרבה לעשות חסד.

בשנות ה-60 תיעד את זכרונותיו אחיינו, הקליט ותמלל את סיפוריו שאחדים מהם לא פורסמו עד כה.

כאשר נבנה 'היכל שלמה' בית הרבנות הראשית בירושלים הוזמן ר' לוי יצחק בק לצבוע ולעטר את ארון הקודש הישן שהובא מאיטליה.

בשנת 1974 נפטר בק ונקבר בירושלים, שתי בנותיו חיות עמנו כיום בירושלים.

מקורות:

עדות של עליזה וולוך בתו של מאיר זורין
חוזה לציורי קיר במלון המלך דוד – ארכיון עיריים ירושלים ארכיון רבתן תיק 66/5/7
חליפה בהירה עם פסים שחורים – משה אלון ירושלים 1967
יהודי בשלל צבעים – מירי פאר "ערב שבת" 5.7.85
הספד 'זכרון להולכים' – דוד א. 1.8.74
'מפי דודי' – מסיפורי הדוד הצייר – תמליל הקלטה של האחיין
משפחות בק – רוקח – מרדכי נאור
תדהר – אנציקלופדיה לחלוצי הישוב – ניסן בק
הגזע והענפים 2 ספרים של אהרון ירושלמי על שושלת משפחת בק
'חבלים' – סיפור של חיים באר שכן של בק עמוד 11
ספר דוגמאות ציורים של בק Ditta Nebilo & Comn. Torino Campiomario Vignette

נכתב על ידי שי פרקש, מרץ 2002