כשעליתי על הרכבת, ראיתי בפינה כמה וכמה יהודים יושבים, ויהודי אחד עומד על ידם ומתווכח איתם מיטען גרובעך פינגער, איך שאומרים אצלנו.
לא רציתי להכנס איתם לויכוח, ולא עם הבחורצ'יק הזה.
כשראיתי את כל העסק הזה, הלכתי בדיוק בצד השני, אבל הוא ניגש אליי.
אמרתי לו: "שמע, חביבי, אני בך שאתה היית פעם תלמיד ישיבה, ואתה בקיא בגמרא, ועוד ועוד ועוד. אני עם הארץ אני, שמוגלעה שהולך שמוגלען. אינני יודע מה לענות לך, ואני מבקש ממך, אל תכנס איתי בויכוחים, ואל תשאלי לי שאלות, יען אני אומר לך בפירוש: אינני יודע מה לענות לך."
אז הוא אומר: "תראה, תראה, יהודי כזה. הוא לא יודע אפילו מה שאני רוצה לשאול לו, ותיכף, איך אומרים, זורק אותי ממנו."
אמרתי: "מה להגיד לך?"
אז הוא אמר: "אני רוצה לשאול לך רק שאלה אחת."
"מה היא השאלה?"
"מדוע אתם צמים ביום כיפור?"
אמרתי לו: "מגזרה דאורייתא. בתורה כתוב: ועיניתם נפשותיכם ביום ההוא. אינני יודע, אינני צריך לענות לך. לך תחפש שם, מצווה עשה דאורייתא. אנחנו מוכרחים לשמור את זה."
"אבל סוף כל סוף על איזה תועלת, מה זה מביא לך?"
אמרתי לו: "תועלת זה די גדול, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל עוונותיכם לפני ד' תטהרו."
"טוב", ענה לי, "אי, גנבים שכמותכם. כל השנה גונבים וחוטאים, ועושים את כל העבירות שבעולם, באים ביום כיפור, צמים, רוחצים, יוצאים נקיים, ולמחרת שוב פעם לגניבות."
נו, באמת הוא צודק…
אז אני אמרתי לו: "אתה יודע מה המקצוע שלי?"
הוא אמר: "מאיפה אני יודע?"
"אני אגיד לך: אני גורל גורלות, אז תכף ומיד זרקתי את הקלפים וראיתי ככה, שאתה מעיירה קטנה ומרוסיה."
אמר: "נכון, הקלפים שלך הראו בדיוק."
מדוע ידעתי זאת? השפה הרוסית היא שפה מיוחדת. זה אלף, ובשני, הוא הולך לבוש כמו האיכרים עם קוטקע, זה היה מין מעיל קצר, והחגורה גם כן הייתה, כמו שאומרים, לך מהפויארען, מהפוירישע טראגע.
אז אני שואל לו: "יש לכם כבישים?"
אמר: "לא, רק לעבור, איך שאומרים, רגע רגע, שבילים, רק שבילים."
"אז בחורף, אם אין כביש, בא הגשם ואתה הולך עם הנעליים, בתוך הרפש, והן מתלכלכות. ואז מה אתה עושה למחרת?"
"מה אני עושה למחרת? אני מנקה לי את הנעליים, ואני הולך לי שוב פעם ברפש."
אז אמרתי לו: "אולי לא תבלבל לי את המוח? מדוע אתה מרמה אותך בעצמך, אם אתה צריך ללכת שוב ברפש, אז מדוע אתה מנקה את הנעליים?"
אז הוא אמר: "תראה את היהודי, טיפש כזה, אם פעם אחת אני לא אנקה את הנעליים, אז הן יהיו מלוכלכות כל כך, שלא יהיה אפשר לזוז."
אמרתי: "הנה התשובה שלך…"
