פרשת השבוע על הפסוק ויקחו אליך שמן זית זך, אמרו חז"ל זית תחילתו מר וסופו מתוק, כך האדם בילדותו דמו חם ותשוקותיו חזזקות, אך אם הוא לוחם עם היצר, אז, לפום צערא אגרא, ואז סופו מתוק.
ר' יצחק בק בצעירותו היה בעל מרץ וגם היה בו שובבות, והפך את זה למידות טובות ובפרט במידת הצדקה שהצטיין בה באופן מיוחד, במסכת סוכה דף מ"ט אומרת הגמרא "אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה" אומר רש"י "הנתינה היא הצדקה והטורח הוא החסד" כגון מוליכה לביתו או טורח שתעלה לו להרבה, כגון נותן לו פת אפויה או בגד ללבוש, או מעות בעת שהתבואה מצויה שלא יוציא מעותיו לאבוד, ורש"י מציין שם "שנותן לבו ודעתו לטובתו של העני", תמיד היה מביא צדקה בביתו של הנצרך ותמיד היה אומר לי תשתדל לחלק כסף הרבה זמן לפני החגים שהעני יוכל להכין לחג בזמן, הוא בעצמו חי בצמצום בלי תנור גז רק בפתיליה, היה בעל יסורים, קבע עתים לתורה, ומיגיע כפיו נתן בכל לצדקה (מצאתי רשימות הצדקה שלו וזה היה מבהיל).
בגמרא מס' נדרים אומרת הגמרא משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, על הכתוב טוב עין הוא יבורך זה משה רבינו בעל ההילולא שקיבל התורה ונתנה לישראל.
ר' יצחק היה בעל מקצוע גדול ברחיצה וטהרה, ולימדה לאברכים בזמן שאחרים בח"ק אחרת לא רצו ללמד.
בגמרא שבת דף קנ"ג אומרת הגמרא בעא מיניה ר' אלעזר מרב אויזוהו בן העולם הבא, אמר ליה בישעי' ל' כתוב "ואזניך תשמענה דבר מאחוריך לאמר זה הדרך לכו בו, כי תאמינו וכי תשמאילו" אומר רש"י "מאחריך " מאחרי מתתך, כשתמות תשמע זה הדרך שהלך בה זה, לכו בו, מובטח שהוא בן העולם הבא, אומר המהרש"א שם במסכה בבא מציעא דף ל' אומרת הגמרא על הפסוק "את הדרך" זו גמילות חסדים. גם פה מפרש המהרש"א זה הדרך זו גמילות חסדים, לכו, זו בקור חולים, בה, זו קבורה. דהיינו שנלמוד ממנו מר' יצחק לעסוק בגמילות חסדים ולטפל בהלוית המת. ת.נ.צ.ב.ה.
בפרשת השבוע אומר המדרש על הפסוק וזה הדבר אשר תעשה להם ההוא דכתיב בחבקוק הלא אתה מקדם ד' אלקי קדושי לא נמות, אומר המדרשב זה הלשון, רבון העולם אתה מבקש שנהא קדושים, הסר ממנו המות שנאמר הלא אתה מקדם ד' קדושי לא נמות ויקום בנו במהרה ובלע המות לנצח.
בסעודת אדר ז' זו אנו מעלים את זכרו של אחד המיוחד מבני החבורה אשר במשך עשרות בשנים הקדיש את כחו ואונו לפעולותיה של חברת קדישא.
במשיך שנים רבות היינו שומעים את דבריו בסעודה השנתית שלנו, אך הפעם זו הפעם הראשונה שנסתלק מאתנו ואנו מרגישים חובה להעלות את זכרו ולציין מילים מועטות להערכתו.
ר' לוי יצחק בק ז"ל היה נצר למשפחה נכבדה ומפוארת שרשמה פרק מפואר בתולדות ישראל, בתולדות בניין ארץ ישראל, בתולדות הישוב החסידי, ובהתפתחות הישוב החסידי בירושלים, אבי המשפחה המוארת ר' ישראל בק ז"ל היה מדפיס בברדיצ'וב וזכה להדפיס ספרי חסידות חשובים.
יחד עם משפחות עלה לארץ ועוד לפני 140 שנה עשה ניסיון רציני, אפשר לומר ראשו לקיים מצוות התלויות בארץ על ידי הקמת מושב חלקאי בג'רמק שעל הר המירון, כן כונן מחדש את הדפוס בצפת, וחידש את הדפסת ספרי החסידות, אולם הפרעות ומרד הדרוזים נאלץ לעבור לירושלים וגם כאן המשיך במלאכה זאת יחד עם בנו ר' ניסן בק ז"ל.
חלקו של ר' ניסן בק בבנין ירושלים של מעלה, פרשה מפוארת היא, הוא היה שליחו ונציבו של הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זיע"א הן ביסוד כולל וואלין שהיה בשעות הכולל הראשון בירושלים וכלל בתוכו גם את יתר כוללות החסידים בעיה"ק, ר' ניסן וכפי קרא לו ר' נישע זכה להנציח את שם רבו בבנין בית הכנסת המרכזי "תפארת ישראל". (נקווה שיחודש בקרוב לשם ולתפארת בין רוזין), ר' נישע אף הקים שכונה מיוחדת "קריה נאמנה" ליד שער שכם בה התגוררו אחינו הגורז'ים עד פרעות תרפ"ט באשר נאלצו לעוזבה, ובמלחמת השחרור נפגעה קשות ובהיותה בשטח ההפקר ליד מוסררה נהרסה כליל.
זכה ר' ניסן להקים ממשיכים בנים ובני בנים שהמשיכו את השרשרת המפוארת ואחד מהם הוא ר' יצחק שהיה אחד העסקנים החשובים ביותר לצדקה וחסד מבלי להתרברב ומבלי לבקש כבוד, ידיו פיו ידי זהב, ובתי הכנסת בירושלים מלאים ציורים מפוארים מעשה ידיו, אולם את עיקר פעילותו ראה בפעולולת החסד, גמילות חסד של אמת, במשך עשרות בשנים שימש כאחד מחברי חברת קדישא ומעולה לא נמנא מלהיענות לקריאה גם בימי קור ושלג וגם בזמן שהיה עסוק מאוד בפרנסתו נהנה לקריאה למלא את חובתו.
אף את שכר הבטלה שקבל השקיע לצדקה וחסד, בגמילות חסד של רבבות לירות, כשם שזקנו ר' נישא ריכז בשעתו את היישוב החסידי בכולל אחד כולל וואלין כך גם ר' יצחק עם עמודי התווך של גחש"א דחסידים ותרם רבות לגבושה, אולם מעולם לא קפץ בראש וראה עצמו כחייל מן השורה הממלא חובה, חדשים מספר לפני פטירתו היה צמוד למיטתו והצטער ביותר שאיננו יכול למלא את חובתו עד שהגיעה שעתו ועבר לעולם שכולו טוב, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.