אני זוכר את בית ספר שפיצר, אבל כשקראו לי אליו זה היה עוד לפני שבית הספר קיבל את הבניין, אז גר בו בעל הבית בעצמו, כמדומני אברמוב היה שמו, והוא הראה לי חדרים שצריך לתקן. ביקשתי ממנו 12 לירות בשביל חדר אחד. הוא קפץ לתקרה כששמע את המחיר שדרשתי. ושמה היה עניין כזה: היו ציורים שהברק היה עליהם חדש, היו ציורים שעשו מלכתחילה עם מט, והיו כל מיני קומבינציות בציור אחד. הוא אמר לי בפירוש, לא לשנות דבר, ואם אעשה את השגיאה הקלה ביותר, הוא לא ישלם לי, ואני הסכמתי ועשיתי את החדר אחד אחד. עבדתי על זה די קשה, אבל התאמתי את הברק לברק, את המט למט, ואת הצבעים, אין מה לדבר, לא ראו שזה מתוקן.
כשגמרתי את החדר, הוא נכנס, ראה והתחיל לחפש תיקונים, אך הוא לא מצא, יען כי לא היה הבדל בין התיקון לישן, וזה לא דבר כל כך קל כמו שחושבים, השקעתי בזה די הרבה כוחות, אבל קיבלתי את הסכום שסיכמנו עליו בתודה.
