ירושלים איבדה את אחד מיקירי הישוב הישן של העיר.
את האיש הפיוטי ששימח תמיד לב אנוש. אבדה גדולה ובלתי שכיחה של הנוף הירושלמי של הישוב הישן העתיק כיין ישן נושן.
ירושלים,
גם של הישוב הישן, וגם ירושלים האחרת, החדשה, של היום ושל אתמול, שהר"ר לוי
יצחק בק ז"ל כה ידע לגלם ולמזג אותה בשלמות ממש, בהגמוניה ירושלמית מתנגנת
אמיתית; גם באישיותו וגם בדמותו הטיפוסית – ירושלים זו, איבדה את אחד מיקירי בניה
ובוניה.
הלך מאתנו האיש שגילם הלכה למעשה, בצורה היפה ביותר, במסירות נפש ממש, את הציווי
הגדול של: על התורה; על העבודה ועל גמילות חסדים.
על שלושה דברים יסודיים אלה עמד ר' יצחק בק ז"ל בלי חת כל ימי חייו והיוו את
עמודי התווך בתולדות חייו.
קוים לדמותו של המנוח מעלים חברי ועובדי חברת קדישא גחש"א דחסידים, שבמחיצתם עבד המנוח, שלא על מנת לקבל תמורה, יותר משלושים שנה.
סיפר הרב ישראל פוליקמן, יו"ר הנהלת כולל וואלין, וחבר הנהלת גחש"א דחסידים בירושלים: "ר' יצחק בק ז"ל הקדיש ימים כלילות בעזרה לעניים ואביונים; היה התגלמות איש החסד והמעשה; עסק תמיד בצרכי-ציבור באמונה ובלב פתוח לכל".
המוסיף
ר' אליהו מינץ: המנוח השרה סביבו תמיד אווירה של נועם; הוא היה בעל שיחה נלבב
ביותר; והפליא תמיד את שומעיו באמרי השפר ודברי הנועם שהיה שולף מאוצר החיים,
החסידות – וגינוני חיי הישוב הישן של ירושלים העתיקה.
היה צייר אומן בלתי רגיל. מהשורה הראשונה של ציירי הארץ.נושאי ציוריו סובבו תמיד –
כיליד הישוב הישן – מסביב לירושלים, עיר הקודש.
העיר הציורית שהייתה כה אהובה עליו ושממנה שאב רעיונות לציוריו המרתקים. הוא צייר
ביד אומן בתי כנסת עתיקים; מקומות קדושים; נופים ירושלמיים טיפוסיים וכו'.
אין לך סוכה ירושלמית בלי ציור של ר' יצחק בק".
ציירים רבים וידועים מהארץ ומהעולם צבאו על פתחו – במטרה ללמוד.
במיוחד התפרסם בציורי 'מזרחים' היסטוריים של ירושלים ומקומות אחרים. בציורים אלה שילב גם ציור חדש וגם יין ישן נושן כמיטב כשרונו.
התבלט תמיד בחביבותו ובמסירותו הנפלאה בעזרה לנדכא; לעני ולאביון; היה מפזר הרבה צדקה לעניי ירושלים; תמיד היה דרוך כקפיץ לסייע לנזקק ובכל עת. תמיד.
מסכם הר"ר ח. א. וקסלשטיין, מנהל חבר הקדישא גחש"א דחסידים: הוא היה איש המעשה הצדקה והחסד. הלך מאתנו דמות ירושלמית טיפוסית, האיש כולו היה אומר: שלמות ואהבת ישראל.