חבר שלי התחתן. אז הוא אמר לי: "אתה לא תתן לי איזה דראשהשיינק?"
אמרתי לו: "מאיפה אני אקח כסף לקנות לך דראשהשיינק?"
"לא, אני לא רוצה שתקנה, בשום אופן לא. אני רוצה שתתן לי איזה מתנה מהעבודה שלך, עבודת יד שלך!"
"טוב" – הסכמתי.
עשיתי לו ראי, ועל יד הראי שכב אריה, ואני זוכר עוד שהצבע של האריה הוא פחות או יותר נוטה לצהוב. חפשתי אצל השוחט מעוף צהוב, ומזה עשיתי את כתר הראש של השערות המלאות של האריה. ואת האריה עשיתי מחמר וצבעתי אותו, ועל זה היה עומד הראי על עמודים של עץ.
עד היום כשאני רואה את החבר שלי, אנחנו במקרה גרים אחד על יד השני, אבל זה כמה עשרות שנים והוא לא יכול לשכוח את המתנה שקיבל ממני. זה היה לפני חמישים או שישים שנה, שעשיתי לו את זה, והוא שמר על זה כבבת עינו, ואחד מילדיו שיחק עם זה, ונפל על הארץ ונשבר. אז ממש רואים שלבו כואב לו בכל רגע שהוא מזכיר את האריה עם הראי.