אני זוכר את החדר הראשון שלקחתי, שקיבלתי עליי לסייד, אז התביישתי, סוף כל סוף, אנחנו משפחה מפורסמת, משפחת בק, משפחה מפורסמת בירושלים, לא רק בירושלים, אפילו בת"א, ואפילו בצפת, בחברון, ופתאום נכדו נהיה לסייד. זה היה לא לכבוד המשפחה שלנו. אז סגרתי את החדר עם מפתח, לא נתתי לאף אחד להכנס לחדר, לראות אותי כשאני עומד על סולם ומסייד, וכשגמרתי את הסיוד, חצי שעה עד שהורדתי ממני את הלכלוך, שלא יכירו בשום אופן שאני סידרתי את החדר.
מה שעבר, עבר, כעת הגעתי ב"ה לזקנה, ואני כבר אינני חושב אפילו לסייד.
