מאז החורבן, הפכו בתי הכנסת לבתי מקדש מעט, וציורים מיוחדים, שהיו מעטרים אותם, ניסו לתאר את יופיו והדרו. רבים מהציורים, כמו אלה שעיטרו את בית הכנסת ה"חורבה" נעלמו, והמעט שנותר, בעיקר משל איש ירושלים, הצייר יצחק בק, מתפורר וגזירת ה"חורבן" רובצת גם עליו. דרך ציורים מהסוג הזה שגילה ב"גלות" התוודע האמן שי פרקש את אלה שפיארו בעיקר את בתי הכנסת כאן, והוא פועל להשיבם לכותל המזרח, שם בעיקר היה מקומם.
שי פרקש יכול לזהות מרחוק האם הציור של יהודי או לאו. "יש היום חזרה לציורים האלה" הוא אומר. במשך חצי שנה הוא חקר את תולדות משפחת הציירים המפורסמת לבית בק. "כשראינו את הצבעים בירושלים כמעט כולם אמרו לי לך לבק הוא האיש הכי מתאים." חשבתי שכל צאצאיו באמריקה, והתברר שיש צאצאים גם בארץ.
"מה שמיוחד בבק", אומר שי פרקש, "שהוא היה אוטודידקט. כשהחל לצייר הוא עשה זאת ללא כל לימוד קודם. הוא מעולם לא היה במסגרת מסודרת, הכל למד לבד". בשנת 1929 מצב הצבעים היה קשה מאוד ובק אסף אותם לבית הכנסת אורנשטיין לכינוס מיוחד ל'הרמת המקצוע'. בכנס החירום הם קיבלו על כך שאין להם פרנסה והם חייבים להתאגד ולחפש עבודה. התוצאות היו מצוינות, ציירי ירושלים קיבלו עבודה מאוד גדולה.
"אחד הציירים המיוחדים היה כמובן יצחק בק, הוא נפטר בשנת 76, נכדו הקליט את תולדות חייו הכוללים גם מגורים בצפת והקמת חברת קדישא מיוחדת בעיר."
מציוד
בידע הזה על יצחק בק תולדות חייו וסגנון עבודתו, הגיע שי פרקש לישיבה הגדולה במאה
שערים. זהו הפרויקט הגדול ביותר שאותו צייר יצחק בק. קירות הישיבה הגדולה של מאה
שערים החלו להתפורר כתוצאה מחדירת מי גשמים. "אם תאבד העבודה הזאת, תאבד
חתיכת היסטוריה של ירושלים וארץ ישראל", אומר פרקש.
"בכלל בישיבה הגדולה במאה שערים כל כך מעריכים את עבודתו. כשמגיע מישהו
מהמשפחה להיכל הישיבה הוא זוכה ליחס מיוחד." בק צייר 18 בתי כנסת וזאת עבודתו
האחרונה והיא מתפוררת. מעבודותיו הקודמות הכל נמחק. כשראיינתי את הנכד שאלתי אותו
מהיכן שאב סבו את ההשראה? הנכד נתן לי שלושה ספרים מלאי איורים בנושאים שונים
ששימשו את הצייר יצחק בק, הספרים מאיטליה, ובהם למעלה מ-10,000 מוטיבים ו-3,000
חיות. כל מה שהיה קיים בעולם לפני 150 שנה. משם הוא לקח למשל את הדוגמא של האריה
שהוא צייר על קירות הישיבה. עכשיו הישיבה מבקשת לשקם את הציורים האלה, והיא פנתה
לרשות העתיקות שפנתה אל שי פרקט. "זהו אחד מציורי הקיר הגדולים בארץ, עבודת
השחזור דורשת תקציב מאוד גדול שבינתיים לא ברור שיימצא על ידי עיריית ירושלים. את
העבודה חייבים לעשות דווקא ב'בין הזמנים' כי רק אז אפשר לבצע את העבודה מבלי לגרום
להפסקת הלימוד".
"חייבים לשקם את הציור הזה ומהר", מזהיר פרקש, "הציור שהחזיק 100
שנה מתחיל להתפורר ובקרוב הוא יאבד מעולם. זהו הזכרון האחרון שנותר מהצייר האגדי
הזה", הוא מזהיר.