בשנת
1950 מקבל הצייר יצחק בק ז"ל את עבודת הצביעה והציור באולם הגדול בישיבה
הגדולה. בעבודה זו משקיע בק את כל הידע והניסיון שנרכש אצלו במשך השנים, בהם צייר
בבתי הכנסת בעיר העתיקה ובבתי כנסת אחרים בירושלים. בק מתייעץ עם רבנים לגבי
תוכנית הציורים שהכין הכוללת את מראה המקומות הקדושים, סמלי 12 השבטים, חודשי
השנה, חיות מהתנ"ך ופסוקים כל אלה משולבים במסגרות מצוירות ובאורנמנטים
דקורטיביים, בנוסף מצייר בק את לוחות הזכרון הכוללים נרות ופמוטים מצויירים.
את העמודים הוא צובע בצבע דמוי שיש אפור לבן.
את
מרבית העבודה מבצע בק לבדו בעמדו על פיגום מיוחד שאפשר לו לעבוד גם בשכיבה.
העבודה ארכה כשנה ובק מבצע את עבודת הציורים בהיקף גדול יותר מהתכנון המקורי
ומהתקציב שנקבע.
הייתה זו עבודתו האחרונה של בק בציורי תקרה בבתי כנסת. מספר שנים מאוחר יותר הוא מוזמן לצבוע ב"היכל שלמה" בית הרבנות הראשית את ארון הקודש הישן שהובא מאיטליה.
כיום לאחר יותר מחמישים שנה אנו מוצאים את הציורים כפי שהיו אבל עקב חדירת מים וקורוזיה של קורות הפלדה ישנם פגיעות בציורים, סדקים והתפוררות בחלקים אחדים.
ללא טיפול מידי בבעיות שפוגעות בציורים יגרם להם נזק נוסף שיהיה קשה ויקר יותר לתקנו בעתיד.
אין
מקום אחר בישראל שבו אפשר למצוא עבודת ציורי קודש בהיקף ובאיכות מעולה כל-כך.
שיקום הקירות והציורים יכול להתבצע בידי אמנים שהתמחו בסוג זה של עבודה ונמצאים
בישראל.
שיקום מבנה הישיבה ושימור הציורים יביא עמו לפיתוח המקום, הסביבה והשכונה.